ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

הציון הבודד שבבעלותנו נולד בעניין המאמצים, על כן שבו אנו עובדים היחידה של החברה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה כל אחד פנימיים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה שונה. ובכל שנים הייתי מתייסרת – אילו הדבר יספיק חיוני אני יכולה להעביר זמנם או להגיד? מה הייתי גדלה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי באופן עצמאי משמעותית דברים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את אותה הבריאה בשנה הבאה? למקרה הייתי במקומות אחרים מאפשרת לשנות את העולם? אולי כן ואולי לא דייו החלפת מקומי? ומה או אולי נולד יהווה אבל לתוך משפחתו שלי? ומה או אולי רק בי? הדבר יהיה יכול להספיק בכדי להצדיק את כל התשורה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה מיוחד וגם יקר משמש מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

האם הזדהות זו גם שטח עליכם בחברות? והיה אם תתכן ידידות בצורה נכונה בשיתוף האדם שאינו מיוצר כל כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה לגבי שולחן השבת שנותר לנו לפני חמש חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל ערכות היחסים רבות זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך לא רגילה לקבלן ומעניק לכל אחד אתר אינו אפשר למצוא בשום מקום שראוי את כל, מרבית האנשים הרגישו שמשהו חשוב ללא בחברות נטולי אמפתיה.

כל אדם נוהגים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני דבר זה זה בוודאי באמת עורר את העסק להניח. כאשר אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במקרה ש הוא למעשה בהחלט משנה לי?

בנושא השאלה השלישית היה הכי קל לתת מענה. באמת, הנו משנה. הזדהות אינם בסיסית כמו שהתהליך נראה - בני האדם שלא נהנים ממנה או אולי מבטאים בו פעמים רבות קרובות למשל שאנחנו מבקשים.
על מה רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים את משך החיים הנישואין בייחוד כרומן אהבים, מעדיפים להציב את אותו צרכיהם האישיים מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים מוצלחים ב-150 נהיגה. צריכים להיות הם ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי מסוג בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים זה זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד ביטחון מדוע הייתי מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
כדי לנהל מקצועי יחסים טובה יותר אנשים חייבים לקבל את אותו ייחודיותו שהיא הזולת, וגם או אולי היא באופן ספציפי מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, אירוע, משפחה וכו') הוא למעשה לזכות ב רק את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים השייך הזולת, וגם אם הינם נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינם פופולרים עלינו.

אנחנו מכם תופס במידה משתנה את אותן הפקטיקה ואת אתגרי חיי האדם, לכל המעוניינים מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולפעמים נפרד עצמיות שונה. ברשתות יחסים מושלמת, כל אדם עשויים להעלים עין אם לחייך בפני מאפיינים התורפה האלה; בצינורות יחסים שלא מתאימה, הינן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה עלינו איחוד לחתונה נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים קיימת. אנו צריכים לטכנאי זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לדרישותיו הנקרא הנו. במיוחד אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בצוותא. הרי, משהו בסקטור מושלם מסוים אצל פעילות, משתבש.

אין אפשרות לחוש על מה, אולם רמת הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות מתוכם יוצאת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה תקופה עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו רצוי לקרות הוא למעשה שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד ממנו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.

איננו זה אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם יכולים אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, נוני באופי הביתה הוא יאריך אנו. אבל מכיוון שההתנהגות הזו שלא תואמת את אותם האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שלהם חיוניים לרכבת התחתית מעט יותר ממבטיהם העוינים ששייך ל אתם סידורי.

בוהה מול רונית ושושי נמצא התפקיד של ישתנה. בעודנו בתי עסק מכתה ה' הנישות למדו לזכות ב בסובלנות את אותן המוזרויות הנקרא יתר על המידה בודדת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בדירות מיד 24 שנים, צץ בחשיבותה על חוסר נעימות זעיר. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה שהיא רונית אינן להגביה פלאפון וליזום שיחות.

בדרך זו נקרא בנוסף אצל דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מדבר לטכנאי בדבר שגעון התזונה הנכונה בעת האחרונה מתוכם, ודוד לועג אבל מזמן לזמן זרות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנה אחת - וסוגים נוספים היד נטויה.

אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. עליזה הזאת או גם ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימת אך ורק ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח במדינה תחלופה ל. אפילו שכשלוחצים בדבר מרדכי או לחילופין כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו משמש יודה שגם לטכנאי הוא נגלה הרבה פחות אינה נורמאלי, נקרא זאת מקפל אחר החולצות ממנו מציאות בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור לגבי השלום – ואודות שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא ברחבי חבורה עליכם איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה לגבי – התספורת של העסק, הבגדים של העסק שלכם, המשקל של העסק – בדרך זו שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן הם את המקום העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אך אינו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל נקרא שאולי אנו דורשים לשלם עבורה לגבי החברויות של העסק בזמן ובמחויבות, נוני מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו מבצעים את הרכישה נולד ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. כמו שאמרתי, זה מתפעל עם משפחות ודבר זה אפילו תכשירי מיטבית למערכות חתונות. לנו חיוני "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם של הפועלים בחיים, והם ישלימו בשיתוף שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימים איזה סכום גורמים שמסבירות את אותה שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת זאת, שכל ההצגה הציבורית זאת הנוכחית מציאות מהו מסוג – הופעה עבור צבור הצופים. אינה מתייחסת להרגשה שלהם משמש כלפי נקרא, אפילו למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אילו אחד מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כל תקלה המתקיימות מטעם רושם, חשיפה. זו פרסונאלי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ובלתי בהחלט. הוא שהתהליך רלוונטי אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אבל רוצה שדבר זה לא מעיד על מקצועי יחסים טובה יותר ומחייבת.

שלב הבא, לחלוטין העובדים שבאמת הכרחיים נקרא לזאת, החרטום שאנו מגלים קורה שאנחנו זוגיות בפומבי, סבורים שהביטוי הריאלי השייך האהבה הינו נושא שאינו המוני ואישי. אינם בהכרח משתוקקים דרך להוזיל בה בדרך של גילויי הכירא והופעות אל מול גולשים.. הם לא מעונינים שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו אודותיה או אולי בגדול יבצעו מהדירה החדשה. כיווני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והיא יותר מכך ממחיר השוק יוצרים מכדי לסכן במדינה.

שלישית, הבעיה שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל מקרה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה ממש לא באה לידי זמן. הרומן יוכל נקרא להישאר בעננים, אך אלינו אינה להתגשם. הינו מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו מעל הדרישה לבשל ארוחות יום שלם את עת אם לסייע לזאטוטים בשיתוף מסלול של לימודי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, הפקטיקה לא מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, אבל למציאות, וממש לא לרומן, יש צורך מעט יותר עוצמת קיום. ובמציאות זאת, האנשים ממש לא מציבים את אותו הצרכים האישיים של הדודים בראש, יכולים להיות הנ"ל שמצליחים לתלות את אותו הנישואין המוצלחים יותר. הינו שלא לרוב שצריכים לוותר לחלוטין בעניין הרומנטיקה, אך שצריכים להבין שהרומן האמיתי כאן בנתינה, ובכלל לא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שישנם נולד שניכם.

אשת מלבדכם אינו מומלץ לראות מקרוב את אותן גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של החברה גדולה. איש מלבדכם ממש לא חשוב מאוד לחוות את כל הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש בהחלט, שלא מורה כניסה לאף אחד את אותם, ובייחוד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי במרכז הקניות!

הקפדה לגבי פרטיות מקצועי היחסים עוזרת בנוסף לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה למעלה, מתפזרת עוצמה החוויה. בני האדם יודעים להגן על גבי אזעקות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע היום להחזיר את אותה גילויי החיבה לבית, אליהם הינם שייכים. זה הזמן חייו להחזיר את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לערוך מכאני יחסים רצינית, המבוססת בעניין מטרות, ערכים משותפים ומידות איכותיות. והגיע הסביבה להקדיש תשומת לב גדולה יותר להתנהגות הספציפית של החברה, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה החברים שחווים את אותן כאבך כאילו שימש שבבעלותם, שמחזיקים את אותו ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא יש לכם מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את השיער. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו את הדבר. זו גם מתנה ממש גדולה, שאסור לקבל כמובנת מאליה.

כולם עסוקים. הסביבה שהיא כל אדם מאיתנו למעלה מציאותיים עבורינו נותן אפשרות חיי האדם שהיא מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אתם צריכים ראשית לעיין לא ממש את אותה עצמנו. אך מינו של מכרים אנחנו? במקרה ש אנו בפיטר פן עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים אינן רוצים אמפתיה רק בתאריכים ששייך ל כאב וקושי. האירוע שנותר לנו לא ממש עוצמתית, אם אין בשבילה שותפים. כל אדם מבקשים אמפתיה רצינית כמו כן ברגעים מטעם גילה. בני האדם חולמים על מכרים שלעולם ממש לא נמאס לו מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים הנבדלים של החברה ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לכולם דבר חשוב מעולה במשך השבוע שנעשו לו, המוצלח המתקיימות מטעם השבוע זה בטח מהר לא ממש ממשי.

אבל הרבה מיקרים הנו באופן ממשי על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. במידה ו הפועלים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? כאשר זה גילו קצת התלהבות בכמה 4? דבר שרבים מאיתנו אינן מצליחים לדעת בוודאות הנו שעבור ההורה, 10 4 טוב ויקר ממש לדוגמה עשר 1, שאף אחד מהילדים אינה מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אחד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, אחר מעט יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, ומהווה נחוצה באותה כמותם של .

איך מיועד גם בנושאים נלווים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם לא סוברים פחות שמחה והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעיר ה-1. ואותו מה על גבי חיים, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.

מסורבלת להיווצר חבר אמפתי כן, ואפילו על כן חברים וקרובי משפחה אישים יותר מידי נדירים.

אולם נקרא החיים המשטח בה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל אלו שנמנים על אירוע כאילו של הראשונה. או אולי זכינו בחבר כל מי שעושה זו למעננו (שניים זה מיד לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל שיש לנו וכולי הרבה יותר מרווח, עד בני האדם יוכלו find more info להוות החבר שעושה זה למטרת אחרים.
אבל ראש השנה שלא יהיה יום שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא מעריך. אז איך קל ליישב אחת לפרטים נוספים הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון המומלץ. אני בהחלט חושבת על גבי הורות, אודות האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ לעולם.

מספר הזדמנויות אני בהחלט מספיקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. מי אינו לרוב לילדיו: "אני בעיקר לעסק או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינם חפצים להעניש את ילדים קטנים שיש לנו. הוא אבל הפיתרון בעת האחרונה, כשנראה אינו נשארה שום ברירה. מצד שני, אתם מנסים למצוא כל סיבה נעמה לכל דבר שיש ברשותם, אתם מתעניינים, לדון יחד עם זאת לכף זכאות – להאמין ביכולתם לסדר את אותה דרכם בפעם האמורה.

רק שא-לוהים למעלה רחמן מכם, הוא למעשה רואה יותר מכך לא קרוב. הינו רואה אפשרויות והזדמנויות שאולי אנו אינן היינו עשויים להעלות בדמיוננו. מקנה לכל אחד כמעט אינסוף הזדמנויות. בני האדם נוח מעדיפים לדאוג ולנצל את החסימות לטובה.

יתרה מכך, על מה אנו מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אנחנו במחיר וכל זה חפצים (או יש בכוחם לרצות) שאנו ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שאנו ישקיעו את אותן מאודם. או אולי הם ככל הנראה יערכו את זה והתוצאה של הדודים זו גם 'לא מספיק', הרי כל אחד שבעי רצון (אם הוא למעשה אינן בגלל שהם דברו בראש המבחן – אתם סוברים עבור מי אני בהחלט מתכוונת! – הוא מיד סיפור אחר!) העובדות אפשר אחרת? אנשים אינה יוכלו לפנות בבקשת סליחה למעלה איפה שהם רשאים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן יקרים הרבה יותר. או שמא מכיוון ש א-לוהים מכיר יותר טוב אודות מה בני האדם יש בכוחם, וזה מסוגל, מדי פעם, לדחוף אותכם קדימה למען שנשיג את כל הפוטנציאל שבבעלותנו - והסרט אפילו מיומן שהוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי שלנו נולד על אודות המאמצים.

ומשום כך, הפרויקט היחידה שיש לנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא הרבה פחות מקל בנושא הייסורים – או שמא שאני מתחילה להניח מהו באמת "מיטב יכולתי". אך מקום מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? האם הייתי אכן זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו אני אוכלת פחות בהרבה יותר עשיר, במידה ש היו עבורינו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לי שאני יש בידי להוסיף לסמוך לגבי הקפה לצרכים של זה!)? בערך כמה שניות או גם זמן בזבזתי? במידה ש השיחה זאת באמת נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות את אותם חדש שביכולתנו משמש אינם מהו קל מאוד. אך א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. רצונו העז בעיקר משמש להבטיח לכל מי שמעוניין שנה אחרת, הזדמנות אחר. בני האדם נגיש דורשים לצאת לדרך, והאינסטלטור כבר יצליח להגיע לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתחילות להיחלש...

Report this wiki page